1וחזיתיה להרדב"ז בתשובה סי' תתל"ב שכתב וז"ל, שאלת על שני מאמרים אם הם חלוקים או מוסכמים ברכות ל"ד ע"ב א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה וכו' א"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדים וכו' תשובה וכו', איירי בסתם בעלו תשובה שהיו רשעים ושבו בתשובה ועליהם נתנבאו כל הנביאים אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה, אבל ר' אבהו איירי בצדיקים גמורים אשר לבם נכון עם אל כי ישרים בתחילה ושגו באחת מכל מצות או נזדמנה להם עבירה וגבר עליהם היצר, ומיד שבו בתשובה ושבו לצדקתם ונכפלה צדקתם שטעמו טעם החטא ועזבוהו ואלה מעלתם גדולה מצדיקים גמורים וכו', ותלמודא לא ניחא ליה לפרושי במילתיה דר' יוחנן דלא מסתבר לומר דכל הנביאים לא נתנבאו אלא לאותם שהי' רשעים ושבו אלא בכל בעלי תשובה איירי ר' יוחנן ומשום הכי אמר ופליגי דר' אבהו, אבל ר' אבהו אמר לך אנא לא פליגנא עליה דר' יוחנן עכ"ל. ולפום ריהטא ק"ק דמה זו שאלה אי שני המאמרים חלוקים או מוסכמים, הרי הש"ס פ' אין עומדין ופ' חלק דף צ"ט. קאמר ופליגא דרבי אבהו, ומאחר דהש"ס קאמר ופליגא היש בזה שאלה אי פליגי, וכבר הרמב"ם פסק כר' אבהו ונמשך הרא"ם אחריו, הן אמת דהרב בני חיי כתב שקבל דכל דוכתא דקאמר הש"ס ופליגא הוה ס"ד דלא פליגי ואשמועינן דפליגי, אבל בתר דהש"ס קאמר דפליגי ליכא ספיקא והשואל על זה לא ידענו מה היה לו, ובתשובת הרב יש להעיר קצת דכיון דכתב דלא מסתבר דכולי נחמתא צופים אמרום ברשעים ששבו א"כ מעיקרא מאי סבר דקרא איירי בהכי, ואם כונת הרב דר' אבהו יפרש דקראי דר' יוחנן איירו בהכי ברשעים ששבו ק"ק מאחר דהש"ס לא מסתבר ליה לאוקמי קראי בהכי וקאמר דר' יוחנן פליגי מנא לן לומר דר' אבהו סבר מילתא דלא מסתבר להש"ס ומי דחקנו בכך, דהגם דר' אבהו תלמיד ר' יוחנן אין זה חדש דמתניתין ומתניתא שמעתא ואגדתא זימנין טובא מתנו כמה תלמידי' חולקים על רבם ובנים על אבות ומה גם במידי דלא נפקא לענין דינא כידוע.
